אינטימיות
המילה הזאת תמיד הפחידה אותי כי יש באינטימיות מימד של התגלות. האם אגלה מי אני לעולם?
איכשהו זו מילה שמעלה אסוציאציה של יחסים זוגיים או מיניים אבל לאינטימיות יש הקשר רחב בכל סוגי היחסים. אנחנו מסתובבים בציבור לבושים, מסתירים את הערום שלנו הפיזי וגם הנפשי, ובמהלך החיים לפעמים עוברים תהליך של חשיפה נפשית עצמית בפני אחרים. אינטימיות בכל סוגי היחסים, חברויות, אינטימיות זוגית ועוד היא תופעה כל כך מורכבת ותלויה בהרבה גורמים, היא חמקמקה, דינאמית, משתנה, צומחת או קמלה… וזה הפרדוקס. שלמרות שהאינטימיות צומחת על בטחון ואמון, אין באמת בטחון באינטימיות.
זהו חלק מהטבע של חוסר הודאות של החיים,
אין לדעת מה יהיה ולכן זה גם מפחיד כל כך להיחשף, להיות פגיע ולהיפגע.
אחד הדברים שקשורים להתפתחות האינטימיות היא ההיקשרות הראשונית שלנו עם ההורים ששם נבנה האמון או חוסר האמון הראשוני בעולם גם אצל אחרים וגם הבטחון שלנו בעצמנו. יש שני סוגים של פחד אודות המעבר מסימביוזה ביחסים לבין הספרציה-אינדיבידואציה, שזוהי הנפרדות.
האחד זה הפחד מהתמזגות עם האחר: זה מצב שעלול להיווצר עקב גבולות לא יציבים בין העצמי ובין האחר כך שאינטימיות מאיימת למוסס גבולות אלו. במצבים כאלה האדם עלול להרגיש שהוא נשלט, נבלע, נחנק, מאבד את עצמו וזהותו או הולך לאיבוד בתוך הזולת. אלו מאיימות ומרתיעות את האדם מליצור קשר קרוב שעשויה להיות בו אינטימיות בגלל האיום שעלול להתעורר עבורו במצבים אלה.
השני זה הפחד מאובדן היחסים: במובן מסוים, הפחד מאובדן היחסים הוא הפן המשלים של הפחד מהתמזגות עם הצד השני. כאן הפחד הוא מכך שהקשר שייווצר לא יהיה מספיק קרוב או שערכו של האדם עצמו לא יהיה מספיק בעל משקל בכדי שהאחר יישאר בתוך הקשר, ועל כן הוא נרתע מיצירה של קשרים אינטימיים שמהם הוא עלול להיפגע כאשר בהכרח הם יסתיימו.
מי שמלא בעצמו ולא יכול להכיל ולקבל את האחר או להיות באמפתיה יהיה לו קשה להיות באינטימיות. לקבל את האחר כשלם, לאהוב אותו, להבין אותו, לכבד אותו למרות ובזכות ההכרות הקרובה איתו והיכרות את החולשות שלו. קשה לחשוף את עצמנו בפני מישהו אחר שמקבל אותנו על-תנאי, בעירבון מוגבל, רק בתנאי שנעמוד בציפיות שלו למה זה חברות או מה זו אהבה. היכולת שלנו לאינטימיות קשורה גם לרמת האינטליגנציה הרגשית שלנו, ניהול הרגשות שלנו, פרופורציות נכונות, ראייה של הדברים מנקודת מבטו של האחר – אלו מיומנויות שבלעדיהן לא תוכל להתקיים אינטימיות. איפה שיהיו פרצי זעם ואיבוד שליטה – לא יכולה להתקיים אינטימיות כי קשה לבטוח במי שלא שולט ברגשות שלו.
גם ביקורתיות מונעת אינטימיות כיוון שיש תחושה שצריך להיזהר ״וללכת על ביצים״.
אינטימיות זוהי יכולת חשובה. זה מה שמאפשר לנו להיות באינטימיות עם עצמנו ועם האחר ולייצר קשרים בעלי משמעות בהם אנו אותנטיים לעצמנו ולסביבה. מצד אחד לשתף ולחשוף חלקים מעצמנו לעולם ומצד שני היכולת להכיל את האחר. ההדדיות הזאת היא שמאפשרת תנועה נפשית בריאה ביחסים.