השראה יצירה ומה שביניהם
יש משפט שאומר אין חדש תחת השמש
ואין משהו שהוא באמת שלנו
ובכל זאת
יש לפעמים איזשהו פחד לא להצליח בזכות עצמנו
או שאם נעשה משהו שדומה למשהו אחר
אז זה לא טוב, כי זה ״להעתיק״
ככה למדנו כל החיים
״הנה גם הוא עושה כמוני״
והרגילו אותנו לחשוב שזה לא בסדר
ואז צפים רגשות של קנאה.
נכון זה לא הוגן לקחת קרדיט על משהו שלא אנחנו יצרנו
אבל יש הבדל גדול בין להעתיק
לבין לקבל השראה
והצליחו לבלבל לנו בין השניים
יש בעברית כל מיני תצורות למילה השראה:
משרה -מה שגורם לתחושה, אווירה או מצב רוח.
המושרה- משהו שטבלו אותו. (או מישהו כמו טבילת ישו שחיפש אחר השראתו של אלוהים).
אך שורש המילה השראה היא- שּׁרי,
וזה לקח אותי לשרה אמנו,
בסיפורה של שרה מתקיימת בין הגר לשרה
אותה הקנאות המדוברת,
שרה הייתה עקרה ולא יכלה ללדת
ולכן הביאה את הגר לאברהם כשיפחה להוליד לו בן. התגאותה של הגר מול שרה היא שהובילה לפגיעה בה. כאמור אלו יחסים מורכבים בעלי אופי של קנאה.
עבורי זה הסימבול הקדום ליצירה והשראה.
שרה בעלת ההשראה לא יכלה ליצור בבחינת להביא ילד לעולם, לעומתה הגר הצליחה ליצור
אך ברגע שהיא התגאתה מעליה,
אז החלה תחושת הנבגדות/ניגודיות בתהליך.
אך הן בעצם לא נפרדות, הן מובנות יחד.
הרי גירוש הגר לא גירש אותה באמת,
היא כבר הופנמה אצל רחל
ולכן הצליחה לבסוף להרות.
יצירה היא סוג של ביטוי ותיעול כוחות החיים לידי הגשמה במציאות.
חלק מההנעה של תהליכי יצירה זה החיבור להשראה.
למעשה ההשראה היא הגורם המניע לפעולת היצירה.
דרך ההשראה אנחנו מבקשים להתחבר לעוצמות שלנו, לאני העליון שלנו, לכוחות שלנו, והיא נובעת מביטוי שלם ומחובר של הגוף נפש ורגש.
והחיבור ביניהם הוא זה שמביא להגשמה של הבריאה.