שיחות עם ילדים
לדבר עם ילדים על הציורים שלהם זאת הזדמנות מצויינת להכיר את עולמם הפנימי אבל מי לא מכיר את זה שהילדים חוזרים מהמסגרות השונות עם ציור, והתגובות הם ״איזה ציור מדהים״ ומיד הוא מתווסף לתיקייה של הציורים ?
אז איך בכל זאת יוצרים שיחה סביב הציור?
- התייחסות ושאלות קונקרטיות וספציפיות, במקום ״איך היה בחוג היום? אפשר לשאול ״מי זאת הדמות שציירת״?
שאלות קונקרטיות מהסוג הזה עוזרות לנו למקד ולפתח את השיחה, במיוחד לילדים בגילאים צעירים.
- כשמחמיאים לציור חשובה תשומת הלב לפרטים ספציפיים ונקודתיים כמו-
״אני מאוד אוהבת את השילוב של הגוון הכחול עם הכתום שבחרת״.
משוב שהוא אמיתי תוך התייחסות ספציפית עוזרת לילד/ה להבין מה אהבתם ולא מייצר אצלם ציפייה לשחזר להבא ציור שהוא ״מדהים״.
- אפשר להתייחס לחוויה בציור, ״איך הרגשת שציירת את זה?״ יכול לעזור לפתח שיחה מעמיקה יותר.
- השתתפות בחוויה: ״גם אני שהייתי ילדה אהבתי לצייר פרחים״.
הקשבה, חיוך, מבט בעינים שאילת שאלות, התגובתיות שלנו מאוד חשובה בזמן תקשורת עם האחר, כמה אנחנו מגיבים ומתייחסים לנאמר, האם אנחנו באמת קשובים? או עסוקים במשהו אחר?
דרך האמנות ניתן לשוחח עם הילדים על עולם התוכן שלהם בצורה לא מאיימת ואף להנות מהשיחה.
כי לדבר ולשתף יכול להיות כיף גם עבור הילדים, וגם עבורנו להקשיב.